שמואל ב כ:כ מחשבת ישראל: גן נעול

וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃

גן נעול

[שמואל ב כ, טו] "ותקרא אשה חֲכָמָה מן העיר" פירוש "חֲכָמָה" במנהגי החכמה נוהגת בצדק וביראת ה', כמו שאמרה על עצמה (כ, יט) "אנכי שלומי אמוני ישראל", כלומר אני מן השלמים שבאמוני ישראל. ואמרו קדמונינו1בראשית רבה, פרשה צ"ד שהאשה היתה סרח בת אשר, וְהִתְפַּאֲרָה "אני השלמתי נאמן לנאמן, על יָדִי נגלה ארונו של יוסף למשה, אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי", וכל מה שדברה אל יואב היה כפי חכמת התורה, כי אמרה (כ, יח) "שאול ישאלו באבל וכן התמו", ופרשו קדמונינו ז"ל (בראשית רבה צד, ט; קהלת רבה ט, כט) כאן תמו דברי תורה? אני למדתי בתורת משה רבינו ע"ה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", והדין הזה נוהג בערי העמים וכל שכן בערי ישראל. ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל? למה תְּבַלַּע נחלת ה'? והשיב יואב שהיה ג"כ חכם מאד, ואמר (שמואל ב כ, כ) "חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית", ובחדר ט' יתבאר עוד.
שאל רבBookmarkShareCopy